“מה שעבר עלינו לא ניתן לתאר במילים. נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים ביותר. הגרמנים ברחו פעמיים מן הגטו ... חלום חיי קם והיה. ההגנה העצמית בגטו הפכה לעובדה. ההתנגדות היהודית המזוינת והנקמה הפכו למעשה. הייתי עד ללחימה מופלאה ומלאת גבורה של הלוחמים היהודים. ”

מרדכי אנילביץ', גטו ורשה, אפריל 1943

מידע מהימן ומבוסס על רצח היהודים, שהובא על-ידי שליחים ולאחר שהחלו אקציות גירוש מהגטאות, הניע גורמים יהודים שונים, ביניהם חברי תנועות הנוער, להקים מחתרות.
למרות התנאים והנסיבות שנקלעו אליהם יהודי אירופה במדינות השונות, רבים היו הגילויים של עמידה יהודית, התנגדות ולחימה יהודית נגד הכיבוש הנאצי. גילויים נפלאים רבים של עזרה הדדית, של מאבק לחיים, הקרבה עצמית והתגוננות מזוינת בוצעו בתנאים בלתי אפשריים, ובחלק מן הגטאות הייתה מחתרת מאורגנת שפעלה בכל תחומי החיים. רוב ארגוני הנוער והמפלגות שהתקיימו ברחוב היהודי לפני פרוץ המלחמה הוסיפו להתקיים באופן בלתי חוקי באזורי הכיבוש השונים. תנועות הנוער החלוציות המשיכו בהקניית חינוך וערכים לנוער, נאבקו על דמותו הרוחנית וטיפחו את הזיקה לארץ-ישראל. בכמה מקומות אף נוסדו חוות הכשרה במסווה של פעילות יצרנית. העיתונות המחתרתית הענפה הקפידה לספר על הנעשה בחזיתות ויצאה בקריאה להתנגדות ולליכוד השורות.

מטרתן של המחתרות הייתה להבריח יהודים אל היערות ולארגנם ללחימה פרטיזנית או לפתוח בהתקוממות מזוינת בגטאות. פעילות נוספת, מורכבת ומסוכנת, הייתה במסגרת מאמצי הסתרה והצלה. ההתמרדות והלחימה הממושכת ביותר התחוללה בגטו ורשה. לאחר שחרורם מיהרו רבים מהשורדים להתגייס לצבאות שהמשיכו במלחמה נגד גרמניה הנאצית. כמיליון וחצי יהודים לחמו במלחמת העולם השנייה במסגרת צבאות בעלות הברית ובשורות הפרטיזנים, במחתרות ובגטאות. מאות אלפים נפלו בקרב.