חינוך והוראה מתוקשבת
סקירות סרטים
במדור זה תמצאו מאמרי סקירה ורשימות הנוגעים להוראת השואה באמצעות הקולנוע. המדיום הקולנועי מציע למחנכים אפשרויות הוראה והעשרה של התכנים הנלמדים בכיתה משום שהוא חזותי ונגיש ומשתלב היטב במסגרת הוראה בין תחומית של השואה. הסרטים שנסקרו במסגרת מדור זה מיועדים למגוון קהלי יעד וקבוצות גיל ועוסקים בסוגיות ובהיבטים שונים של השואה והוראתה בכיתה.
"יהדות פולין תחוסל ומה שישאר זה הסרט עליה" – המלצה לצפייה בסרט "קרקוב" מתוך "חמש ערים"
"קרקוב"
בימוי: יצחק גוסקינד
מתוך: "חמש ערים"
10 דקות / יידיש ועברית
/ 1989
כיצד מספרים תולדותיה של עיר? "קרקוב" – אחד מסרטי התעודה שנאספו תחת הכותרת "חמש ערים" הינו ניסיון לתאר את החיים היהודיים בעיר קרקוב חודשים מספר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. ייחודם של הסרטים בכך שהם מציגים את החיים היהודיים בפולין על סיפּה של השואה, חיים שהיו שלובים בתוך החברה הפולנית. כך שהיהודים היו חלק מהנוף העירוני הפולני. קשה להפריז בחשיבותם התיעודית של הסרטים, כמקור היסטורי-חזותי המנציח את רגעיה האחרונים של יהדות פולין. מסיבות אלה, לסרטים פוטנציאל לשימוש חינוכי בפני כל המבקשים ללמוד על תולדותיהן של הקהילות היהודיות הגדולות בערי פולין ערב מלחמת העולם השנייה.להמשך קריאה
קולנוע, גלות ומלחמה – מהגרים יהודים ותעשיית הקולנוע האמריקאי
ברשימה זו ננסה לבחון כיצד עברם האירופאי של אמני הקולנוע המהגרים בארצות הברית השפיע על יצירתם. האם הם שמרו על המסורות ועל המורשת הקולנועית שהתפתחה באירופה? כמו כן, כיצד התקבלו כזרים בנוף האמריקני משהצטרפה ארצות הברית למלחמת העולם השניה? סוגיות אלה, חייהם ופועלם הקולנועי של חלק מהיוצרים הרלוונטיים יסקרו בכתבה זו.
להמשך קריאה.
מעבדת הניסוי של המודרניות
"קברט ברלין – הסצנה" ותרבות ברפובליקת ויימאר
בסרטה "קברט ברלין - הסצינה", מתחקה הבמאית פביאנה רוסו-לנוואר אחר הקברט, שסיפורו מהווה מסע לימיה הסוערים של רפובליקת ויימאר, התנסותה קצרת הימים של גרמניה כדמוקרטיה בתקופה שבין תום מלחמת העולם הראשונה ועד עליית הנאצים לשלטון. פיסות של סרטי עלילה ותעודה שהנציחו את מועדוני הקברט של ברלין הויימארית הם חומר הגלם שמרכיב את הקולאז' הקולנועי שיצרה רוסו-לנוואר.
להמשך קריאה.
"הם מצפים לגרוע מכל – לא למה שלא ניתן להעלות על הדעת"
הסרט "השלב האחרון" (Ostatni Etap) מ-1948, הינו סרט העלילה הראשון על אושוויץ-בירקנאו שצולם במחנה עצמו. הסרט מתמקד בגורלן של כמה מאסירות המחנה שחייהן מתנהלים סביב בית החולים של מחנה הנשים. סגנונו ה"ריאליסטי" הקודר של הסרט והדימויים החזותיים המופיעים בו השפיעו על סרטים רבים העוסקים בנושא השואה עשרות שנים לאחר יציאתו לאקרנים. במאמר זה ייבחנו אופני הייצוג הקולנועי המוקדם של אושוויץ-בירקנאו והדימויים שהוא מבקש להנחיל בתודעת הצופים. יושם דגש על אופן התמודדותה של היוצרת עם בעיית ייצוגו המוקדם של המחנה, על הפתרונות שנבחרו ועל המקורות שעליהם הסתמכה היוצרת.
להמשך קריאה.
"אימה מוחלטת איננה ברת-מסירה"
סרטו של הבמאי היהודי-צרפתי קלוד לנצמן, שואה, 1985, היווה נקודת מפנה בייצוג עדויות ניצולי שואה בקולנוע. לנצמן הקדיש אחת-עשרה שנים לסרט וצילם 350 שעות של חומרי גלם ב-14 ארצות . המתח בין העמדה שהשואה איננה ניתנת לייצוג, ובין הדחף לספר עליה דרך האמנות מלווה את לנצמן לאורך הסרט.
להמשך קריאה.
"עת לבכות ועת לשחוק"- החיים יפים
הסרט "החיים יפים" זכה לתגובות מעורבות עם צאתו לאקרנים. בצד הצלחה מסחרית ואהדת הקהל, היו שראו בו קומדיה המקלה ראש בזוועות העבר, זילות והתייחסות לא רצינית לשואה. הייצוגים הקולנועיים של השואה אמנם יכולים להידון כחלק מהשיח על היסטוריה וקולנוע, אך נראה שכמה משאלות היסוד המלוות את השיח, מקבלות דגש מהותי הנובע מהעיסוק בשואה. כמה משאלות היסוד הללו יהוו את מסגרת הדיון למאמר זה.
להמשך קריאה.
לעבענס-קונסט – אמנות החיים
מיר קומען אן (הנה אנו מגיעים)
בימוי: אלכסנדר פורד
63 דקות / פולין; יידיש בתרגום לאנגלית; שחור לבן / 1936
ברקע למוסד שבו נדון במאמר, עומד חזון אידיאולוגי-חברתי שזכה להגשמה חלקית וזמנית ונגדע באיבו במהלך השואה. ולאור הדברים הללו, יש לומר כי הסרט, כמו משתתפיו, מעולם לא נועד להיות לסרט זיכרון או למסמך של הנצחה, ובמובן זה לא בחר את גורלו. על כן ראוי להתבונן במפעל שאותו הסרט מתעד, ובהקשר שבו הבמאי ניסה להציגו. מיר קומען אָן משנת 1935 מתעד את סנטוריום מדם... להמשך קריאה
אלכסנדר פורד (1980-1908)
אלכסנדר פורד נולד בלודז' ב-1908 כמשה ליפשיץ ונפטר ב-1980 בארה"ב. פורד נמנה עם מקימי "START - Society for the Promotion of Film Art" מועדון קולנוע מוביל אשר קידם את הקולנוע האמנותי בורשה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, ב-1930.באותה תקופה פורד כבר היה פעיל שמאל בולט אשר ביקר בחריפות את הקולנוע הפולני המסחרי, ויצא בסרטיו נגד הממסד הפוליטי של פולין. ב-1932 יצא לאקרנים סרטו לגיון הרחוב, על ילדים קשיי-יום בורשה המחלקים עיתונים לפרנסתם. לגיון הרחוב הקדים את הניאו-ריאליזם בגישתו התיעודית ובליהוק של נערים ללא ניסיון משחק. עצמאותו של פורד הביאה אותו לא אחת לידי עימות עם הרשויות.... להמשך קריאה
וווּ זײַנען אונדזערע קינדער? (איפה ילדינו?)
אונדזערע קינדער (הילדים שלנו)
במאים: נתן גרוס ושאול גוסקינד
68 דקות / פולין; יידיש (קיימת גרסה מתורגמת לאנגלית); שחור לבן / 1948
הסרט אונדזערע קינדער (הילדים שלנו) מביא את סיפור מפגשם של ילדים ששרדו את השואה עם צמד השחקנים-בדרנים, דז'יגאן ושומאכר. חוויות ההישרדות של הילדים מותירות רושם עמוק על השחקנים הקומדיאנטים ומשנות את השקפתם על הישרדות ועל כוח החיים של הניצולים. הסרט מציב בפני הצופים כמה דילמות וסוגיות בלתי פתורות בנוגע לשואה ולאפשרויות השיקום של יחידים ושל תרבות שהוכחדה... להמשך קריאה
"בין שני עולמות" - הדיבוק
הדיבוק
בימוי: מיכאל ואשינסקי
128 דקות / פולין; יידיש, תרגום לאנגלית; שחור לבן / 1937
"הדיבוק" עלה בפעם הראשונה לאקרנים ב- 29 בספטמבר, 1937 בפולין. חצי מאה מאוחר יותר, בספטמבר 1989, נערכה הצגת בכורה של הסרט, ששוחזר מחמישה עותקים חלקיים ושני פסי קול ששרדו את מלחמת העולם השנייה ושלוקטו מאוספים שונים. הסרט, יצירת מופת של "עידן הזהב" של הקולנוע היהודי בפולין, זכה לתחייה מחודשת. מעבר לערכו האמנותי מהווה הסרט תזכורת חיה ליצירה התרבותית העשירה של יהדות פולין בתקופה של לפני המלחמה... להמשך קריאה
"אתה פוחד? כל הזמן" – "להתראות ילדים"
להתראות ילדים
בימוי: לואי מאל
85 דקות / צרפת; צרפתית בתרגום לעברית / 1987
ראשית סיפורו של הסרט, שבו נדון בגיליון הנוכחי של העיתון היא בצרפת, עת במאי הסרט, לואי מאל [Louis Malle] היה תלמיד צעיר בבית הספר הנוצרי [Petit Collège de Carme] באבון [Avon, Seine-et-Marne]. מנהל בית הספר לוסיאן בונל, או כפי שכונה "האב ז'ק", החליט לקלוט בבית הספר תלמידים יהודים נרדפים. האב ז'ק קיבל שלושה תלמידים יהודים: ז'ק הלפרן, מוריס שלוסר והנס הלמוט מישל... להמשך קריאה
"ואנו שנינו ניצבים לנוכח כלל ישראל, החרב" – על הסרט "המריבה"
המריבה
בימוי: אלי כהן
85 דקות / קנדה; אנגלית בתרגום לעברית / 1991
ברשימה זו נטפל בסרט "המריבה" המבוסס על סיפורו של חיים גראדע "הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי". הסופר חיים גראַדע נולד בוילנה ב-1910, בשטחי האימפריה הרוסית דאז. בנו של שלמה מרדכי גראדע, ציוני, מורה לעברית שנמנה על בני תנועת ההשכלה. אמו של גראדע הייתה רוכלת ענייה. גראדע הבן התחנך בחינוך ממלכתי ומסורתי והיה תלמיד של הרב אברהם ישעיה קרליץ המכונה החזון איש... להמשך קריאה
"לא ניתקתי את עצמי מהעולם שהיה לי [...] וגם לא הייתי בעולם החדש שבו נכנסתי" (חלק 1):
הקיץ של אביה
הקיץ של אביה
בימוי: אלי כהן
95 דקות / ישראל; עברית / 1988
הסרט "הקיץ של אביהָ" על פי ספרה האוטוביוגרפי של השחקנית זוכת פרס ישראל גילה אלמגור הוא סיפור התבגרות של נערה בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל. גיבורת הספר, אביהָ, בת דמות האם אותה מגלמת אלמגור חיה בצילה של אם פגועת נפש... להמשך קריאה
"לא ניתקתי את עצמי מהעולם שהיה לי [...] וגם לא הייתי בעולם החדש שבו נכנסתי" (חלק 2):
מה שנשאר – מסע אישי עם הסופר אהרון אפלפלד
מה שנשאר – מסע אישי עם הסופר אהרון אפלפלד
בימוי: זולטן טרנר
27 דקות / ישראל; עברית / 1999
סרט שהופק בשנת 1999 עוסק בשובו של הסופר עטור הפרסים והשבחים לסביבת הולדתו בחבל בוקובינה (היום אוקראינה). הסרט הקצר בן 27 דקות מתעד את מסעו של אפלפלד שהיה ילד צעיר בזמן השואה. אמו נרצחה בשלב מוקדם יחסית של המלחמה ולאחר בריחה עצמאית נותר בודד ואדון לגורלו ולהישרדותו... להמשך קריאה
"לעולם אל תלכי מבלי לומר אני אוהבת אותך"
מטען נטוש
בימוי: ירואן קראבּה
100 דקות / אנגלית בתרגום לעברית / 1998
בפתחו של הסרט אנו מתוודעים למשפחת זילברשנידט. מר זילברשנידט, יליד ברלין, ברח במהלך השואה מגרמניה לבלגיה ורעייתו גברת זילברשנידט גם היא ניצולת שואה, ששרדה את אושוויץ. השניים חיים באנטוורפן בשנות השבעים של המאה העשרים. חיה, בתם השל הזוג זילברשנידט, היא בחורה בת עשרים, סטודנטית לפילוסופיה, אשר מתקיימת בדוחק משתי עבודות. היא עובדת בחנות פרחים... להמשך קריאה
"לא לשכוח – זה הכאב; לזכור זה פשרו"
שדה עצי הלבנה – בחזרה למחנה בירקנאו (La petite prairie aux bouleaux)
בימוי: מרסלין לורידן-איבנס
91 דקות / צרפתית בתרגום לעברית / 2003
שירה של שרלוט דלבו, הוא כאמור התבטאות נשית על השואה ומהווה מבוא לדיון על הסרט "בחזרה למחנה בירקנאו" בבימויה של הקולנוענית הצרפתית, ניצולת אושוויץ, מרסלין לורידן-איבנס. ברשימה זו אדון בסרט ואעלה שאלות לדיון במשמעויות האנושיות והחינוכיות שבעקבות הצפייה בו. הסרט מומלץ להקרנה בפני תלמידי החטיבות העליונות, כגורם מזמן לדיון בחיי האסירות באושוויץ-בירקנאו ובחוויית ההישרדות... להמשך קריאה
"השואה בבית המשפט" – על הסרט "תיבת הנגינה"
תיבת הנגינה (Music Box)
בימוי: קוסטה-גאברס
194 דקות / אנגלית בתרגום לעברית / 1989
"תיבת הנגינה" הופק בשנת 1989 ובוים על ידי הבמאי היווני-צרפתי קוסטה גאברס. ג'ו אסתרהאס, תסריטאי הסרט, נולד בהונגריה בשנת 1944, אביו אישטבאן, שהיה עורך עיתון, שיתף פעולה עם המשטר ההונגרי הפרו-נאצי בתקופת המלחמה וכתב ספרות אנטישמית. "תיבת הנגינה" הופק על רקע משפטו של איוואן דמיאניוק, עלילתו נושאת דמיון רב לפרשת זו וכפי שנראה, השאלות שעולות במהלכה רלוונטיות לדיון בנושא משפטים מאוחרים לפושעי מלחמה... להמשך קריאה
גורל וזהות יהודית – על הסרט "ללא גורל"
ללא גורל
בימוי: לאיוש קולטיי
140 דקות / הונגרית בתרגום לעברית / 2006
בגיליון זה של העיתון המקוון נעסוק בסרט "ללא גורל" שנעשה על פי ספרו של הסופר ההונגרי, זוכה פרס נובל, אמרה קרטס. הסרט עוסק בקורותיו של נער יהודי מבודפשט, בסיפור התבגרותו במחנות הריכוז הנאציים, בשחרורו ובחזרתו לחיים. בדברים שלהלן אסקור תמונות ותימות חשובות בסרט, אשר יהוו בסיס לדיון חינוכי בעקבות הצפייה בו. גיאורגי, נער יהודי מבודפשט נשלח בתקופת המלחמה למחנות הריכוז הנאצים... להמשך קריאה
למצוא את העצמי צפייה בסרט "בגלל המלחמה ההיא"
בגלל המלחמה ההיא
בימוי: אורנה בן דור
90 דקות / ישראל, עברית / 1988
"בגלל המלחמה ההיא" מציג בפנינו פן נוסף לדיון בחייהם של הניצולים ובני הדור השני לשואה, החיים בנוכחותה המתמדת ובצלה. התבגרותם של ילדים ותהליך התפתחותם לאנשים עצמאיים, מלווה תמיד בקשיים. ההתבגרות בצל השואה נושאת בחובה קשיים נוספים - היפוך התפקידים בין ההורים לילדיהם במסגרתו הילדים מנסים לגונן על הוריהם בשל הסבל הרב שעברו, מתוך רצון לא להוסיף להם כאב, מתוך התחושה שהם אמורים להביא להוריהם אושר... להמשך קריאה
"אות קין 1": יחסי ישראל-גרמניה בראי הקולנוע
ללכת על המים
בימוי: איתן פוקס
103 דקות / ישראל; עברית, אנגלית וגרמנית בתרגום לעברית / 2004
השנה אנו מציינים 60 שנה למשפטי נירנברג בהם הועמדו למשפט כמה מבכירי המשטר הנאצי. עתה, 60 שנה לאחר משפטים אלה, שוב צפים בתודעתנו מונחים כגון פשעים נגד האנושות ורצח עם ונראה כי הזמן הבשיל לדון בנושא יחסי ישראל-גרמניה ולהאיר זוויות רלוונטיות נוספות בנושא זה. שאלה חשובה בה נעסוק במאמר זה, שהיא אחת מן השאלות העולות מהדיון בנושא, הנה, האם השואה הותירה סימן בל ימחה בעם הגרמני?... להמשך קריאה
"אות קין 2": יחסי ישראל-גרמניה בראי הקולנוע / "העם הגרמני בחר את גורלו" – הנפילה
הנפילה
בימוי: אוליבר הירשביגל
156 דקות / גרמניה; גרמנית, בתרגום לעברית / 2004
היצירה השניה בה אעסוק היא הסרט הגרמני השנוי במחלוקת "הנפילה" (Der Untergang) מ-2004. סרט זה מתאר את הימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה תוך התמקדות בקורותיו של היטלר ואנשיו בבונקר. התסריט מבוסס על ספרו של יואכים פסט שיצא לאור בגרמניה בשנת 2002. הסרט משיק לנושא הגיליון בעיסוקו בעיצוב זיכרון השואה שכן הוא מהווה התייחסות גרמנית עכשווית לתפקידו של היטלר במלחמת העולם השנייה ובשואה... להמשך קריאה
"אין ילדים רעים, יש ילדים שרע להם" – המלצה לצפייה בסרט "קורצ'אק"
קורצ'אק
בימוי: אנדז'יי ואידה / תסריט: אגניישקה הולנד
115 דקות / פולנית, שחור לבן / 1990
גיליון זה של העיתון המקוון עוסק בחייהם של ילדים בגטאות. ברקע הדברים נשאלת השאלה מהם האתגרים העומדים בפני המחנך, אשר רוצה להביא בפני תלמידיו סוגיה מורכבת מבחינה רגשית ונפשית כגון חייהם וחוויותיהם של ילדים בשואה? מחנכים רבים, חלקם מוכרים, חלקם אלמונים התמודדו עם נושא זה עוד בתקופת השואה בעיקר בגטאות. הורים ומחנכים שאלו עצמם "כיצד להסביר לילד" את קריסת המסגרות הקיומיות המשפחתיות... להמשך קריאה
